התאמת גודל טקסט באתר

משרד 04-6371434 | נייד 054-8045505

עץ גויאבה


גויאבה לבנה תלויה על ענף
בתמונה למעלה: גויאבה לבנה תלויה על ענף.
מטע גויאבות
בתמונה למעלה: מטע גויאבות. ניתן לראות כי החקלאי שומר על העצים נמוכים ע"י גיזום. כך יותר קל להגיע לפרי בעת הקטיף.
פרי גויאבה אדומה חצוי לשניים
בתמונה למעלה: פרי גויאבה אדומה שנקראת גם גויאבה ארגמנית כשהוא חצוי ל 2.
שתילי גויאבה אדומה במשתלה
בתמונה למעלה: שתילי גויאבה אדומה במשתלה.
גויאבה ננסית במיכל גדול 8 ליטר
בתמונה למעלה: שתילי גויאבה ננסית במשתלה.

לבחירתכם גויאבה במיכלי 7 או 30 ליטר

הגויאבה Guava, Psidum guajava L. הנה עץ ירוק עד המשתייך למשפחת ההדסיים. מוצאו באיזורים החמים של אמריקה הלטינית, משם התפשט לארצות רבות בהן אקלים טרופי וסוב טרופי כגון פלורידה, הוואי, דרום מזרח אסיה, הודו, מצרים ודרום אפריקה. הפרי עשיר בויטמין C ומהווה מרכיב חשוב בסל המזונות בחלק מהאיזורים שהוזכרו. במלחמת העולם השניה שימשה ציפת גויאבה מיובשת להספקת ויטמין C לחיילים בחזית. הגויאבה הוא עץ שרדן המתאים לאקלים הישראלי ומתפתח ללא קושי. הזן המצטיין של הגויאבה בארץ נקרא “בן דוב”  ע”ש האגרונום אפרים בן דוב אשר פיתח הזן בשנות החמישים. זן זה מניב פרי גדול יחסית ובכמות רבה. מאמר זה מתייחס בעיקר לגויאבה בן דוב שהנו סוג של גויאבה לבנה אולם כיום קיימים בארץ מספר סוגים נוספים:
גויאבה ארגמנית (נקרא גם גויאבה אדומה)
גויאבה תותית (גויאבת התות)
גויאבה ננסית

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

מבנה העץ

עצי הגויאבה המוכרים בארץ מגיעים בבגרותם לגובה של כ 3 מטר ורוחב נוף של כ 2 מטר. חלק מהעצים גדלים על גזע אחד וחלק על מספר גזעים – בהתאם לאופן עיצוב העץ בצעירותו. העלווה יחסית סמיכה והעלים בצבע ירוק מעט אפרפר. בחורף עשויים העליו לשנות את צבעם לסגול אדמדם. עץ הגויאבה ירוק עד אך מחליף את עליו פעם בשנה, בעונת האביב. הפרחים לבנים וגדולים והפריחה מופיעה בחודשים מאי – יוני.

גודלו הצנוע של העץ הופך אותו לאידיאלי לגינה הביתית והוא יכול לשמש הן כעץ פרי והן כגדר חיה. מערכת השורשים במבנה של ציצת שורשים ולא נכנסת לעומק האדמה. ניתן לשתול את הגויאבה בקרבה סבירה למבנים ללא חשש שמערכת השורשים תגרום לנזק.

העץ מתחיל להניב בד”כ אחרי כשלוש שנים משתילתו אולם בתנאי יום ארוך מיוחדים שאינם אופיניים לישראל, הוא יניב כבר לאחר שנה אחת.

הפרי ותכונותיו

מועד תחילת ההבשלה הוא סוף הקיץ (חודשים אוקטוב ונובמבר) ועד לתחילת האביב (חודשים ינואר ופברואר). הפרי עגול, מעט מאורך, קטן אך במעט מגודלו של תפוז, הקליפה דקה, צבעה צהוב – ירוק בהיר או אדום – בהתאם לזן. ציפת הפרי מתחלקת לשתי שכבות: לבנה/ורודה או אדומה (בהתאם לזן) ולה טעם מתוק עדין. במרכז הפרי השכבה הפנימית ובה גרעינים קטנים בצבע לבן. הפרי מאופיין בריח עז. יש שאוהבים את הריח ויש שלא אוהבים אותו אולם מעטים נשארים אדישים אליו.

הפרי עשיר בויטמינים C,B, אשלגן, סיבים תזונתיים ונוגדי חימצון (בפרט גויאבה אדומה). יש הטוענים כי לפרי, בין היתר, יכולת להורדת כמות הסוכר בדם וכי לעלי הגויאבה תכונות של מניעות שלשול וניתן ההשתמש בהם כטיפול המסייע להתמודד עם מחלת הסוכרת.

טיפול בפרי

מומלץ לקטוף את הפרי מהעץ כשהוא מתחיל להבשיל ולא בשלבי הבשלה מתקדמים משתי סיבות: ראשית, זבוב הפירות הפעיל מאוד בישראל. קטיף הפרי בטרם הבשלה מלאה יצמצם נגיעות. סיבה נוספת נעוצה ברמת ויטמין C בפרי העולה עד לזמן קצר לפני ההבשלה ומתחילה לרדת עם התקדמות ההבשלה. קליפת הפרי היא החלק העשיר ביותר בויטמין C.
ניתן לאכול את הפרי כמו שהוא או להכין ממנו ריבות וקינוחים. במזרח נוהגים לטבול את פלחי הגויאבה במלח ואבקת שזיפים. במצרים פופולארי מאוד נקטר גויאבה המוכר לכל מי שביקר בסיני בשנים האחרונות.

טיפול בעץ

הגויאבה רגישה לקרה ואין לטעת אותה במקומות בהם הטמפרטורה יורדת מתחת ל 0 מעלות לפרקי זמן ממושכים. יחד עם זאת, עץ גויאבה לא מורכב שנפגע בקרה יתחדש כעבור זמן קצר ובאופן מלא. עץ הגויאבה יסתדר היטב במגוון קרקעות אולם הוא רגיש לקרקע גירנית וכן קרקעות לא מנוקזות. לפני השתילה יש להקפיד לאוורר את הקרקע, ואפשר גם לטייב אותה באמצעות הצנעת תוספת עדינה של קומפוסט (לא יותר מ10%, מעבר לכך עלול לגרום יותר נזק מתועלת). ניתן להשקות את הגויאבה במים מליחים ברמה בינונית ועדיין לקבל התפתחות תקינה. עץ צעיר (בן שנה ממועד השתילה) זקוק ל כ 5 ליטר מים כאשר ההשקיה לסירוגין – יום כן ויום לא. החל מגיל 3 העץ נחשב כבר בוגר וזקוק למנת השקיה של כ 25 ליטר אחת לשלושה ימים. כמובן שהכמויות עשויות להשתנות בהתאם לעונה ולסוג הקרקע.

גיזום העץ – הגויאבה נהנית מצימוח נמרץ של ענפים ועלווה. בגינה הביתית נהוג לגזום פעם בשנה, בעונת האביב לשם עיצוב העץ. במטעים מסחריים נהוג לבצע גיזום חריף אחת לשנתיים אשר שומר את העץ נמוך ונגיש לקטיף ידני ובמקביל גורם לעץ להניב פירות גדולים ואיכותיים. בגיזום עצי גויאבה בגינה הביתית מומלץ לקצץ ענפים פנימיים (נקרא גיזום בצורת גביע) בכדי לחשוף גם את מרכז העץ לשמש – דבר אשר ישפר את תנובת הפרי ואיכותו.

מזיקים

המזיק המובהק בארץ לעצי הגויאבה הוא זבוב הפירות הים תיכוני. ניתן לצמצם נגיעות ע”י קטיף הפרי בטרם הבשלה מלאה וכן ניתן להשתמש בפיתיון או מספר פיתרונות אורגניים נוספים המתאימים לגינה הביתית.

קיימים מזיקים נוספים כגון כנימת העלה ותריפס השמש אולם פגיעתם קלה בד”כ והם אינם מהווים בעיה המצריכה התערבות.

לחץ כאן לקטלוג עצים סובטרופיים

אהבתם את המאמר? נשמח אם תשתפו אותו עם חבריכם!

לחץ כאן לצפיה בקטלוג העצים

פניה למשתלה

השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם





עצים דומים

עץ מנגו

עץ מנגו

פרטים נוספים
עץ ליצ'י

עץ ליצ’י

פרטים נוספים
עץ אנונה

עץ אנונה

פרטים נוספים
עץ שסק

עץ שסק

פרטים נוספים
פיטנגו גיתית

פיטנגו גיתית

פרטים נוספים
עץ פפאיה, נקרא גם פאפיה

פפאיה

פרטים נוספים
עץ קרמבולה

קרמבולה

פרטים נוספים
עץ אבוקדו

עץ אבוקדו

פרטים נוספים
עץ בננה, צמח בננה

עץ בננה

פרטים נוספים
עץ פג'ויה

עץ פג’ויה

פרטים נוספים
עץ וומפי

עץ וומפי

פרטים נוספים
גויאבה אדומה

גויאבה אדומה

פרטים נוספים
גויאבה ננסית

גויאבה ננסית

פרטים נוספים