התאמת גודל טקסט באתר

משרד 04-6371434 | נייד 054-8045505

גרביולה גואנבנה

במלאי שתילי גואנבנה / גרביולה במיכלי 7 ליטר לגינה הביתית

גואנבנה (שם בוטני אנונה מוריקטה – Annona muricata) הנו עץ פרי ירוק עד ממשפחת האנוניים אשר מוצאו כמו גם בית הגידול הטבעי שלו הוא מרכז אמריקה והאיים הקאריביים אולם כיום הוא מגודל באיזורים נרחבים בעולם בהם תנאי האקלים מאפשרים זאת. גואנבנה גדל גם בישראל אולם חשוב להקפיד ולספק לו בית גידול המותאם לצרכיו. שם נוסף לעץ גואנבנה הוא גרביולה וההתיחסות הכתובה אליו עושה שימוש בשני השמות. לפרי הגואנבנה מיוחסות תכונות מרפא למחלת הסרטן (הרחבה בהמשך).

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

מבנה עץ גואנבנה

העץ אינו גדול ובבגרותו מגיע הגואנבנה לגובה של כ 4 מטרים בלבד וכ 3 מטרים רוחב. עלוות העץ בצבע ירוק כהה, בסמיכות בינונית וצורת העלים אובלית. גודל העלים בין 5 ל 15 ס”מ, בהתאם לתנאי הגידול. גואנבנה אינו מתאים כעץ צל אך בשל גודלו הצנוע הוא אידאלי לגינות קטנות או לגינות גג. הענפים הצעירים מעט שעירים ועם התבגרותם נושרות השערות והענף מתעצה. קצב הגידול של העץ בישראל הנו בינוני.

עדכון מאי 2016: במלאי נבטים של גואנבנה במיכלי 7 ליטר. מי שרוצה יכול לבוא לקנות

נבטים של גואנבנה למכירה

בתמונה: הנבטים נכון להיום: 30 אפריל 2016. מומלץ להרים טלפון לפני שבאים כדי לוודא שעוד נשאר.

הפרי

הפרי נקרא Soursop הנו בעל קליפה ירוקה ועליה יופיעו זיזים הנראים כמו קוצים מנווונים. גודל וצורת הזיזים הנו בהתאם לזן. צורתו של פרי הגואנבנה מעט מאורכת או ביצתית כשהחלק העליון רחב ואילו החלק התחתון המרוחק מהעוקץ מעט דק יותר. ציפת הפרי בצבע לבן ובה זרעים שחורים באורך של כ 1.5 עד 2 ס”מ. הפרי גדול מגיע ל 30 ס”מ אורך ולמשקל של כ 4 ק”ג. חשוב לציין כי גודל זה מושג בארצות מוצאה של הגרביולה ואילו בישראל, בה תנאי האקלים אינם אידיאליים לעץ, ניתן לצפות לפרי קטן יותר. הפרי עשיר בויטמין B1, B2 ו-C וטעמו חמוץ מתוק. יש מי שמתאר את הטעם כשילוב של תות שדה ושל אננס. אולם על אף טעמו המיוחד של הפרי אין זו הסיבה העיקרית להתעניינות הרבה בו בשנים האחרונות. לפרי גרביולה כמו גם לחלקים נוספים בעץ נודעו סגולות המסייעות במלחמה במחלת הסרטן כמו גם במחלות נוספות.

תכונות רפואיות של הגואנבנה

בשנות ה-70 של המאה שעברה החלו להצטבר עדויות בקשר עם הגרביולה בדבר המצאם של חומרים המדכאים תאים סרטניים מ 12 סוגים ובהם סרטן השד, סרטן השחלות, סרטן המעי הגס, הריאות, הלבלב, ערמונית , לימפומה ועוד. חומרים אלו נמצאו במספר חלקים בעץ הגרביולה: עלים, קליפת הגע, שורשים כמו גם בפרי ובזרעים.

בדיקות נוספות שנערכו מצאו כי לחומרים שבצמח יכולת לחזק את המערכת החיסונית ולשפר משמעותית את מצבם והרגשתם הכללית של חולים במחלות אוטואימיוניות. בנוסף רבים טוענים כי לעץ יכולות מובהקות בריפוי מחלות כמו קרוהן, טרשת נפוצה, זאבת ופיברומיאלגיה.

סגולות רפואיות נוספות של הגרביולה: מורידה חום, אנטי ויראלי, אנטי דלקתי, אנטי פיטרייתי, קוטל תולעי מעיים, נוגדת דיכאון ועוד.

הממסד הרפואי וחברות התרופות עומדות על כך שאף אחד מהמחקרים ומהבדיקות הטוענים ליכולת הריפוי של הגואנבנה, לא בוצעו ע”י מדענים ועל כן אין להתיחס אליהם ברצינות. יתר על כן, נשמעו טענות כי הגרביולה יוצרת סמפטומים הדומים לאלו של מחלת הפרקינסון.

הסתייגות 1: הגואנבנה הנו צמח בעל השפעה על גוף האדם ואינו מומלץ לנשים בהריון, אנשים הסובלים מלחץ דם נמוך וחולי לב. יש לנקוט במשנה זהירות ולהוועץ בגורם מקצועי בנושא טיפול רפואי בגואנבנה במידה והנכם מעוניינים להשתמש בעץ לצרכים רפואיים.
הסתייגות 2: הדברים שנאמרו כאן בנושא תכונותיו הרפואיות של הגואנבנה ובפרט היותו מדכא תאים סרטניים הם תוצר של מחקר אינטרנטי בשילוב עם מידע שהועבר לנו בעל פה דרך אנשים רבים. לא ערכנו מחקר קליני בנושא ואין אנו יכולים לערוב לדיוקו של המידע ולעדכניותו.

לא ניתן לקנות כיום פרי גואנבנה באינטרנט אולם יש אבקות, כדורים, מיצויים ושמנים רבים למכירה. תמיד מומלץ לבדוק את אמינות המוכר כמו גם איכות ואמינות המוצר.

התאמה של עץ גרביולה לתנאי הארץ

בית גידולה הטבעי של הגרביולה הוא איזורים בעלי אקלים טרופי הקרובים יחסית לקו המשווה. יחד עם זאת, תפוצת הגרביולה לאיזורים שונים בעולם גדולה יחסית והוא מגודל באופן מסחרי בחלקים טרופיים של אפריקה ודרום מזרח אסיה.

הגרביולה יכול לגדול במספר איזורים בישראל אולם חשוב לדעת כי מדובר בעץ פרי בעל רגישות לקור ואינו בעל עמידות לקרה (טמפרטורות שמתחת ל 9 מעלות צלסיוס). טמפרטורה נמוכה תביא לנשירת העלים ובהמשך למוות של העץ, בפרט בשנותיו הראשונות. קרקעות דלות אינן מהוות בעיה כל עוד אינן כוללות מרכיב גירני.

טיפול בגואנבנה

קרקע – כאמור קרקעות דלות אינן מהוות מכשול והעץ יניב פרי גם בקרקעות דלות יחסית. יחד עם זאת טיוב הקרקע בעזרת כ 10% קומפוסט באיזור בית השורשים יסיע לעץ. בנוסף חשוב ליצר עבור הגואנבנה איזור שתילה מנוקז בו לא עומדים מים בחורף.

הגנה מקרה – בשנותיו הראשונות במשתלה נהנה הגואנבנה מחימום קל בחורף אשר מסייע לו לצלוח את החודשים הקרים. שתילה בקרבת קיר בית מגורים בשילוב עם הגנה מרוח עשויות לסייע לעץ להתמודד טוב יותר עם טמפרטורות נמוכות בחורף.

השקיה – הגואנבנה אינו בנוי להתמודד עם יובש ועל כן יש לספק לו סביבת בית שורשים לחה. צריכת המים היא פונקציה של גודל הנוף, סוג הקרקע והטמפרטורה ועל כן יש לעקוב ולהתאים את מנת ההשקיה למצב העץ. בשנים הראשונות יש להשקות בסמוך לגזע ועם התפתחות בית השורשים מומלץ להרחיב את רדיוס ההרטבה עד לכ 2 – 2.5 מטרים.

אור – לגואנבנה דרושה קרינת שמש ישירה למשך מספר שעות ביום לפחות.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com


ליצ’י הונג לונג

עצי ליצ’י מהזן הונג לונג במיכלי 10 ו-30 ליטר

ליצ’י מהזן הונג לונג מתייחד בכך שיש לו גלעין קטן מאוד – מנוון, שאינו תופס כמעט מקום בתוך הפרי ומשאיר הרבה מקום לציפה בעלת הטעם המשובח והמוכר. בנוסף לכך, הפרי אינו סובל מהכתמים החומים האופיניים לזני הליצ’י האחרים – מאוריציוס ופלורידני לאחר הקטיף ועל כן ניתן לשמור אותו במקרר זמן ארוך יותר.

זן זה מגיע אלינו מויאטנם וכרגע מגודל רק בחלקות ניסוי של מכון וולקני ובמספר שטחים מצומצם באיזור סובב כינרת. במשתלה מוצע כרגע מספר מוגבל של עצי ליצ’י מזן הונג לונג במיכלי 10 ו- 25 ליטר.

הפרי

הפרי מעט גדול יותר מפרי ליצ’י מזנים אחרים ומשקלו כ 40 גרם ליחידה. עובדה זו בצירוף הגלעין המנוון שתופס מעט מקום יוצרים פרי בשרני, בעל ציפת פרי עבה יחסית, שיש בה הרבה יותר “מה לאכול” מאשר בליצ’י רגיל. צבע הפרי הבשל ורדרד, זאת בניגוד לזנים האחרים בהם צבע הפרי בהבשלה אדום. טעמו של ההונג לונג דומה לזני הליצ’י המוכרים לנו.

תכונה נוספת לזן זה היא הבשלה מוקדמת של הפרי. בעוד זני הליצ’י המוכרים מניבים בסביבות חודש אוגוסט, ההונג לונג מבשיל ומוכן לקטיף לקראת סוף יוני מה שיאפשר הגעה מוקדמת לשווקים וקבלת מחיר גבוה לק”ג. לאחרונה נשתלו באיזור סובב כינרת מספר דונמים של ההונג לונג לגידול אינטנסיבי.

מבנה העץ

העץ דומה בגודלו לזנים האחרים: מאוריציוס ופלורידני, ומגיע בבגרות לכדי 6-7 מטרים גובה אם לא מעצבים אותו על ידי גיזום אחת לכמה שנים.

קצב הגידול הנו נמרץ, בניגוד גמור לזנים האחרים.

השורש נוח, מתפתח במבנה של ציצת שורשים ואינו פוגע במבנים וצינורות הנמצאים בקרבתו.

עלוות ההונג לונג סמיכה יחסית, העלים מבריקים ונאים.

גידול העץ

ההונג לונג זקוק לקרקע מנוקזת לצורך התפתחות תקינה. ניתן לגדלו בגדודיות במטעים. ההונג לונג, כמו יתר זני הליצ’י, רגיש לרוחות ולקרקע גירנית. במידה שאיזור השתילה חשוף לרוחות מומלץ להקיף את העץ ב3 עמודים וסביבם רשת צל שתבלום את הרוח.

ההונג לונג מגיב טוב לברזל ומומלץ להוסיף לעצים צעירים מעט ברזל אחת למספר חודשים בתקופת האביב, הקיץ והסתיו.

לליצ’י הונג לונג אין מזיקים מוכרים בארץ ואין לו בעיות מיוחדות המקשות על גידולו וקבלת פרי משובח.

התאמה לתנאי הארץ

איזורי הארץ המתאימים לגידול ההונג לונג דומים לאלו של יתר זני הליצ’י: איזורי החוף, גליל עליון והעמקים. יש להמנע משתילת הונג לונג באיזורים מוכי קרה ורוחות.

לחץ כאן לקטלוג עצים סובטרופיים


צאלון נאה

ניתן להשיג במשתלה עצי צאלון במגוון גדלים

הצאלון הנו עץ נוי שמקורו במדגסקר והמתפתח לגבהים של 8 מטר ואף יותר. צורתו של עץ הצאלון כיפתית וניתן לעצב אותו בצורות מענינות באמצעות גיזום. מספר עצי צאלון הובאו לארץ בשנות החמישים המוקדמות אך תפוצתם הואטה לאחר שהתברר כי הם רגישים לקרה.

הצאלון מתפתח היטב ברוב סוגי הקרקעות למעט קרקעות גירניות. בנוסף לכך. הצאלון סובל מטמפרטורות נמוכות וכפור. לפיכך העץ מתאים לרוב איזורי הארץ למעט מקומות בהם לא ניתן לספק לו אדמה לא גירנית ומקומות בהם יש קרה.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

לצאלון פריחה אדומה המורכבת מפרחים בודדים בצפיפות גבוהה הנראית מרחוק כאשכולות פרחים. מועד הפריחה הוא בחודשים יולי, אוגוסט ולעיתים אף ספטמבר.

הצאלון מספק צל באמצעות עלווה סמיכה וההצללה תחתיו מלאה.מבנה העץ מאפשר להניח תחתיו ספסל או מספר כיסאות ושולחן ולהנות מצל ומאיזור מוגן, ירוק ונעים לישיבה.

בטיפול נכון קצב גידול עץ הצאלון מהיר מאוד ותוך שנים ספורות העץ יספק צל ויתפוס נוכחות בגינה. ניתן לקבל עצי צאלון בוגרים אשר יקצרו את משך ההמתנה עד לקבלת עץ גדול ומלא בגינה.

הצאלון נשיר ובישראל הוא נכנס לשלכת בחודש דצמבר ומתכסה בעלווה בחודשי האביב (אפריל).

מערכת השורשים של הצאלון הנה אגרסיבית ויש להמנע משתילתו בסמוך לתשתיות ביוב, מדרכות וקירות.

לצאלון פרי שאינו מתאים למאכל. הפרי צורתו תרמילים מאורכים התלויים מן העץ לאחר שנסתיימה הפריחה.

לעיתים מבלבלים בין הצאלון לבין עצי צל אחרים דוגמת סיגלון (ג’קרנדה) או פילטפורום.


פטל שחור (אוסנה)

שיחי פטל מהזנים נבאחו, בריסון וטריפל קראון

פטל שחור, נקרא גם אוסנה, הנו פרי יער בגוון שחור. פטל צומח היטב בתנאי האקלים בישראל על אף היותו פרי יער הגדל באיזורים קרים יותר. הפטל גדל להיות שיח שרוע (במרבית הזנים), ירוק עד, המניב פרי אדום ומתוק החל מהשנה השניה. קיימים סוגים עתירי קוצים וישנם סוגי פטל ללא קוצים כלל (!).

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

הפרחים הנם דו מיניים וההפריה עצמית, לפיכך אין צורך בשיח פטל זיכרי ושיח נוסף נקבי בכדי לקבל פרי למאכל. הפרי רגיש לעוצמת הקרינה בישראל ולכן מומלץ לגדל את השיחים תחת רשת צל.

פטל גדל היטב בסוגי קרקע שונים. וניתן לרבותו אותו באמצעות ייחורים או נצרים. הצמח רגיש למי השקיה בהם ריכוז המלחים המומסים גבוה.

פרי הפטל בעל צבע שחור וטעם מתוק. ניתן לקטוף את הפרי ולהקפיא לתקופות ארוכות. פטל משמש למגוון רחב של עוגות וקינוחים ונחשב למאכל עלית (גורמה). מעט לפני ההבשלה הפרי בעל צבע אדום וטעמו חמוץ מתוק. יש המעדיפים לאכול אותו בשלב זה של ההבשלה ולא להמתין עד להבשלה מלאה.

בארץ קיימים מספר זנים של פטל שחור אשר מובדלים מעט ביניהם במועדי ההבשלה, בכמות הפרי לדונם, אורך חיי המדף ומידת הקוצניות.

ניתן לשתול פטל כל השנה והוא מתאים לכל איזורי הארץ בתנאי שמקבל השקיה מספקת. במקומות בהם קרינת השמש חזקה יש להגן על הצמח באמצעות רשת צל.

מבנה השורשים הנו שטחי ועל כן יש להשקות השקיות תכופות וקלות.

שטחי הגידול החקלאי בארץ מצומצמים מאוד אולם לאחרונה החלו נטיעות מסחריות לאור המחירים הגבוהים אותם מקבל הפרי בשווקים.

סוגי פטל במשתלה

בריסון – שיח זקוף, בעל קוצים. הפרי מבשיל בתחילת מאי. מניב כ 2 טון לדונם. פריחה לבנה ויפה.

נבאחו – זן זה ללא קוצים ומבוקש מאוד. הפרי טעים מאוד.

טריפל קראון – זן ללא קוצים.

Roseborough – מבשיל לאחר הבריסון, הפרי שחור, גדול ומתוק, פריחה לבנה ויפה. פחות רגיש לחום מהבריסון.


עץ שקד

עצי שקד מובחרים מזן אום אל פאחם במיכלי 8 ו- 30 ליטר

עץ השקד נקרא גם שקדיה הנו עץ נשיר, בינוני בגודלו המשתייך למשפחת הוורדניים ומגודל בארץ לחקלאות כמו גם בגינות פרטיות. העץ עמיד לתנאי אקלים שונים וניתן לגדלו בכל איזורי הארץ אם כי גידול מסחרי נפוץ בעיקר בגליל, עמק יזראל ורמה”ג. הפרי בעל ערכים תזונתיים גבוהים ועשיר בויטמינים ומינרלים.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

מבנה העץ

עץ שקד מגיע לכדי ארבעה מטרים לערך בבגרותו ואינו נחשב לעץ גדול. שורשיו מעמיקים יחסית לגובהו אולם אינם אגרסיביים ואינם גורמים בד”כ לנזק לצנרת ומבנים סמוכים לו. העלים מאורכים וצרים, צבעם ירוק, לא כהה ולא בהיר במיוחד והם מזכירים בצורתם את עליו של עץ האפרסק. השקד נכנס לשלכת בחודשים נובמבר-דצמבר כתלות באקלים בו הוא נמצא. הפריחה מתרחשת בחודש ינואר-פברואר ובמהלכה מתכסה העץ בפרחים ורודים-לבנים משובבי עין.

בשל מידותיו הצנועות ניתן לשלב את השקד בקלות יחסית בגינה הביתית מבלי שהוא יבוא על חשבון עצים אחרים. יש לקחת בחשבון כי בעונת החורף השקד משיר את עליו וכי גם בעונת הקיץ הוא מספק צל חלקי בלבד שכן העלווה אינה סמיכה. אפשרות מעניינת היא שתילתו אל מול חלונות דרומיים של הבית: בקיץ העץ ישמש כמחסום כנגד השמש ובחורף, בעת שהוא עומד בשלכת, הוא לא יצל על החלון ויאפשר כניסת אור טובה.

בארץ נפוצים שני סוגים של שקד מלבד שקדי הבר: שקד אום אל פאחם – זן פורה בעת תנובה רבה ושקדים גדולים. הזן השני נקרא שקד נפא ומצטיין בקליפה נוחה לקילוף. כיום קיימים בארץ זנים נוספים איכותיים בנוסף לשני זנים אלו.

הפרי

פרי השקד נקרא כמו העץ – שקד והנו ציפה שעירה בצבע ירוק המקיפה זרע. החלק הנאכל הנו הזרע וניתן לאוכלו טרי או לאחר קליה. בפרי קיים חומר בשם אמיגדאלין המשרה על הפרי מרירות. בשקדי בר כמות גדולה יחסית של חומר זה ועל כן טעמו מריר. שקדים שמקורם בעצי שקד מתורבתים מכילים כמויות קטנות מחומר זה מה שמביא לטעם משופר בהרבה. מומלץ שלא לאכול כמויות גדולות מאוד של שקדי בר שכן האמיגדאלין המצוי בשקדים אלו בריכוז גבוה יחסית הופך בגוף לחומצה רעילה.
ניבת פרי ראשונה תתקבל כשנתיים – שלוש אחרי השתילה, תלוי באיכות הטיפול ותנאי הסביבה וכעבור כחמש עד שבע שנים יגיע העץ לניבה מלאה.
השקד עשיר בחלבון, סידן, ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית, אשלגן, אבץ, מגנזיום וכן וויטמינים ומינרלים נוספים. רבים טוענים כי לפרי תכונות בריאותיות בלתי מבוטלות והוא משפיע לטובה על בריאות הלב וכלי הדם, הורדת לחץ דם, שיפור מראה העור, שיפור מצב הרוח ועוד.

התאמה לאיזורי הארץ וטיפול בעץ השקד

עץ שקד מתאים למרבית איזורי הארץ ומתמודד היטב עם מיעוט בהשקייה, קרקעות באיכות משתנה ואף עם טמפרטורות נמוכות. יתרה מכך, מנת קור משמעותית בחורף תגרום לפריחה וחנטה מוגברים באביב. יש לשתול את העץ במקום בו יהיה חשוף לקרינת שמש ישירה בכל שעות היום או לכל הפחות בחלק ניכר משעות היום.

מזיקים: עץ השקד סובל בארץ מאקריות, כנימות וכן זבוב הים התיכון העוקץ את הפרי. על אף ריבוי מזיקים אלו ניתן לגדל את העץ ולהנות מפריו ללא שימוש בחומרי הדברה, בעיקר אם בוצעה הכנה טובה לפני השתילה אשר כללה איוורור וטיוב הקרקע ע”י קומפוסט. בנוסף לכך קיימים מגוון אמצעים אורגניים ויעילים להדברת וצמצום פעולת מזיקים.

ניתן לשתול עצי שקד במהלך כל השנה כאשר בתקופה בה העץ פעיל (חודשים ינואר – נובמבר) ניתן לשתול רק עצים שגודלו במיכל גידול כאשר הם נשתלים עם גוש השורשים והאדמה שבו (כמובן ללא מיכל הגידול עצמו). בחודשי התרדמה ניתן לשתול את השקד כשהוא חשוף שורש. בעת השתילה חשוב להקפיד כי איזור השתילה יהיה מנוקז היטב ע”מ למנוע רקבונות באיזור בית השורשים. יש להקפיד שלא לשתול את העץ עמוק מידי תוך כדי כיסוי חלקו התחתון של הגזע.


עץ תפוח

עצי תפוח מזן ענה במיכלי 30 ליטר

עץ תפוח הנו עץ נשיר ממשפחת הורדיים הגדל במספר איזורים בישראל ומניב בהם פרי. מקור העץ בתפוח הבר ובעולם ידועים מעל 7500 סוגים שונים של תפוחים מתורבתים שהנם תוצאה של הכלאות בין הזנים השונים. הזנים המתקדמים יותר נבדלים מאבותיהם הקדומים בטעם משופר, חיי מדף ארוכים יותר וניבת פרי רבה יותר.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

הפרי

 

תכונות הפרי משתנות בהתאם לזן. קיימים זנים להם פירות קשים יותר, רכים ועסיסיים יותר וכו’. מועד הבשלת הפרי החל מחודש יוני בזנים המבכירים ועד ספטמבר. ההשערה הרווחת היא כי בתפוח עץ ובעיקר בקליפת הפרי, נמצאים חומרים המונעים שיכפול תאים סרטניים ומורידים את רמת הכולסטרול בדם. התפוח עשיר בויטמין C ובסיבים תזונתיים.
תנובת הפרי משתנה בין הזנים ואיזורי הגידול. במרכז הארץ ניתן לצפות לתנובה של בין 2 ל 4 טון לדונם, בהתאם לזן.

מבנה העץ

עץ תפוח משיר את עליו בחודש נובמבר (אם כי המועד המדוייק עשוי להתשנות בהתאם לתנאי האקלים באיזור הגידול) ועוטה אותם מחדש בחודש מרץ – אפריל. לעלים צבע ירוק מעט כהה, אורכם כ 4 או 5 ס”מ והם יוצרים מעטה מעט דליל. עץ תפוח עשוי להגיע לגובה של כ 4.5 מטר ולרוחב של כ 2.5 מטר אך אינו אידאלי למטרות הצללה. השורשים במבנה ציצת שורשים ואינם מסוכנים למבנים סמוכים, צינורות ביוב וכו’. ייתכנו הבדלים מסויימים במבנה העץ בין הזנים השונים.

הפריחה מתרחשת בחודש אפריל וצבעה ורוד בדרך כלל.

סוגים של עץ תפוח

ניתן לבצע חלוקה גסה של הזנים לזנים מתוקים וזנים חמוצים. המתוקים נפוצים יותר במזרח ואילו החמוצים בצפון אמריקה. בארץ ניתן למצוא נציגים של שתי הקבוצות הגדלים ומניבים פרי:

תפוח ענה

פרי פיתוח ישראלי של אבא שטיין מקיבוץ עין שמר ונקרא על שם ביתו המתגוררת בקיבוץ עד היום. תפוח ענה הנו הנפוץ ברוב איזורי ישראל למעט איזור הצפון, מתאפיין בצבע ירוק, לחי אדמדמה וטעם מתוק חמצמץ. הפרי מבשיל במחצית מאי עד יוני. מתאים לרוב חלקי הארץ למעט איזורים חמים במיוחד.

פינק ליידי

זן חדש יחסית, נקרא גם “תפוח האהבה”, צבעו וורוד עדין, טעמו משובח: מתוק עם חמצמצות קלה. גדל במטעים בצפון הארץ ומותאם לאיזורים קרים.

דלישס

הפרי אדום ונפוץ מאוד בעולם. טעמו מתוק.
גרני סמית – תפוח ירוק בעל טעם חמצמץ. הפרי מוצק יחסית. מקור הזן באוסטרליה.

סטארקינג

זן זה נקרא גם “חרמון”. הפרי אדום בוהק, בשרני, מתוק ומכיל כמות נוזלים גבוהה יחסית. זן אמריקאי המתאים לאיזורים קרים. גדל בצפון הארץ.

תפוח יונתן

צבעו אדום בוהק, לעיתים עם לחי צהבהבה, מרקם אוורירי יחסית, הפרי עסיסי וטעמו מתוק עדין.

תנאי גידול

כאמור, מרבית הזנים זקוקים למנת קור על מנת לפרוח ולהניב פרי ועל כן הם גדלים בעיקר בצפון הארץ. מספר זנים קטן יחסית בעל דרישות קור צנועות יותר ומתאים ליתר איזורי הארץ. לתפוח דרושה קרקע בינונית – כבדה ומנוקזת כיאות. בעונת הקיץ עץ צעיר דורש מנת השקיה של כ 8 ליטר מים ליום וכמות המים היומית גדלה עם התפתחות העץ. דישון – יש להעשיר את הקרקע בכ 15% קומפוסט לכל היותר עם השתילה. אין להוסיף דשן כימי החל מחודש אוקטובר ועד תחילת האביב.


עץ אפרסמון

ניתן להשיג במשתלה עצי אפרסמון ממספר זנים: ג’ירו ו-איז’ו

האפרסמון הנו עץ נשיר, בעל נוף לא גדול השייך למשפחת האבאניים (Ebenaceas). מקור האפרסמון הוא בסין והוא הועבר משם ליפאן וליתר ארצות העולם. האפרסמון מגודל למטרות מסחריות בסין, יפאן, איטליה, ארגנטינה, דרום אפריקה, ברזיל וישראל.

עץ האפרסמון הובא לישראל בתחילת המאה ה20 מאיטליה ומקליפורניה ואוקלם במטעים בחוות הניסיונות שעל יד קיבוץ גבת.

האפרסמון עמיד לתנאי קור קשים. למרות שהעץ מגיע מארצות בהן ישנם גשמים במהלך כל השנה הוא הסתגל יפה לתנאי היובש בארץ.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

קיימים זני אפרסמון הדורשים הבחלה וקיימים זנים אותם ניתן לאכול ישירות מהעץ ללא צורך בהבחלה.

עץ אפרסמון אינו גדול ומצטיין בעלווה יפה ומלאת חיים. לאחר קטיף הפרי ולקראת תקופת השלכת עוטה העץ צבעים אדומים וזהובים משובבי נפש.

ניתן לשתול עץ אפרסמון חשוף שורש בעונת החורף בה העץ נמצא בתרדמה ובשאר עונות השנה כאשר הוא גדל במיכל גידול. בעת שתילה ממיכל הגידול חשוב להשאיר את הגוש בשלמותו שכן גוש שורשים שהתפרק יגרום למות העץ במקרים רבים.

לאחר השתילה יש להקפיד לשמור את הקרקע לחה עד להקלטות העץ. לאחר מכן העץ מסתפק בהשקיה במרווחים גדולים יותר – תלוי בסוג הקרקע.

קרקעות מתאימות לשתילה

עץ אפרסמון מתאים לשתילה בקרקעות כבדות ובינוניות.

יש לדשן את האפרסמון רק בתקופת הפעילות של העץ. דישון בעונת התרדמה של העץ יגרום לו נזק.

ניתן להשיג במשתלה עצי אפרסמון במיכלי 7 ו 30 ליטר.


עץ דובדבן

ניתן להשיג במשתלה עצי דובדבן ועצי גודגדן

עץ דובדבן הנו עץ פרי חסון המתנשא לגובה רב בבבגרותו. העץ נפוץ באסיה, באירופה ובמדינות שונות בצפון אמריקה.
בישראל גדלים שני סוגים של עץ דובדבן ובהמשך נסביר על ההבדלים העיקריים בין זנים אלו.
עץ הדובדבן מתאים לגידול בקרקעות מגוונות ויצליח להתקיים במגוון קרקעות (קרקעות כבדות ובינוניות). בכדי לסייע להתפתחות תקינה וטובה של עץ דובדבן יש להשקותו בצעירותו. בהגיעו לבגרות מפתח הדובדבן מערכת שורשים מסועפת המספיקה לו בכדי להשיג את המים הדרושים לו לקיום.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

העץ מתאים לגידול באיזורים שגובהם מעל 900 מטרים ובהם יוכל להנות ממנות קור הדרושות לו לצורך ניבה. עץ דובדבן לא יניב פרי באיזורים בהם לא יוכל לקבל את מנת הקור הדרושה לו.
עץ דובדבן מניב פרי לאחר כ 4 שנים ממועד שתילתו במידה ומקבל תנאי גידול טובים. הפרי בצבע אדום בעל טעם מתוק חזק ודומיננטי, מתאים לקישוט עוגות וקינוחים.
באיזורים בהם עץ הדובדבן אינו מניב פרי נהוג לשתול עץ גודגדן – עץ דומה מאוד בתכונותיו ובפריו לדובדבן אך מסוגל להניב פרי גם ללא מנות הקור הדרושות לדובדבן.
ניתן להשיג במשתלה עצי דובדבן ועצי גודגדן.


עץ תאנה

במשתלה תמצאו עצי תאנה שחורה וירוקה במיכלי גידול במספר גדלים

עץ נשיר ממשפחת התותיים. שמו המדעי Ficus carica והוא נקרא גם פיקוס התאנה. עץ תאנה נפוץ באיזור אגן הים התיכון ומתאים לרוב איזורי הארץ. קיימים מגוון גדול של זנים הנבדלים זה מזה בגודל העץ כמו גם בתכונות הפרי השונות. פירוט בהמשך.
עץ תאנה גדל היטב בתנאי אקלים וקרקעות שונים, מניב פירות מתוקים בתקופת הקיץ וחסכוני מאוד במים. ניתן לחלק את זני התאנה ע”פ פריים: ירוק, שחור וצבעוני (הפרי מופיע בצבעים שונים כגון ירוק, אדום, סגול וכו’). משתייך לשבעת המינים וגדל באיזור ארץ ישראל מזה אלפי שנים.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

מבנה העץ

גודל עץ תאנה משתנה בהתאם לזן. מרבית הזנים הגדלים בארץ הנם גדולים ומגיעים למידות של מעל 8 מטר גובה ו 10 מטר רוחב. ניתן לעצב את העץ ולהתאים אותו לגודל הרצוי ללא קושי ע”י גיזום שנתי. עם גדילתו נבנה העץ בצורה דמויית כיפה היוצרת תחתיה חלל מוצל וקריר שניתן לשבת בו בימות הקיץ.
העלים בעלי גוון ירוק, גדולים מפורצים ומאוצבעים.
עץ התאנה מפתח מערכת שורשים ענפה המסתעפת לרוחב ולעומק. מערכת שורשים זו מאפשרת לעץ להגיע למים החבויים בעומק הקרקע וכך להתקיים ללא השקיה כלל, גם באיזורים מעוטי משקעים.
בעת חיתוך ענף או עלה מופרש מעין שרף לבן העלול לגרום לגירוי ופריחות אצל אנשים מסויימים.

פרי התאנה

גודל הפרי ומועד ההבשלה משתנים על פי הזן. משקל הפרי יכול להגיע ל 55 גרם וקוטרו ל 5 ס”מ בזנים הגדולים ביותר. פנים הפרי יכול להיות ירוק או אדום כהה ועם הבשלת הפרי טעמו הופך מתוק ומשובח. תאנים משמשות להכנת ריבות, קינוחים, עוגות ואף ליווי לבשר.
הפרי סובל מעקיצת זבוב הים התיכון (זבוב הפירות) הגורם לתילוע הפרי. קיים טיפול פשוט ויעיל כנגד מזיק זה.
התאנים השחורות והצבעוניות מגיעות לניבה כארבע שנים לאחר שתילתן. עד אז נוצרים פירות על ענפי העץ אולם הללו נופלים בשלב גידול מוקדם יחסית ולא ניתן לאכול אותם. תאנים ירוקות מניבות בד”כ כבר בשנה הראשונה לאחר השתילה.
הפרי על העץ אינו מבשיל בבת אחת אלא בשלבים ומאפשר פירות בשלים לאורך זמן. לפירות חיי מדף קצרים ולא ניתן לשמור אותם גם בקירור לאורך זמן, על כן נוהגים לייבש אותם. תאנים מיובשות נקראות דבלים ובימי קדם שימשו כ”שימורים” לשיירות וליושבי הארץ.

טיפול בעץ תאנה

עץ תאנה הנו עץ עמיד המתאים לתנאי הארץ. עם שתילתו יש להשקות את העץ במשך כשנה וחצי בכמויות הולכות וקטנות. לאחר כשנה וחצי העץ כבר אמור לפתח מערכת שורשים שתאפשר לו להסתדר ללא השקיה נוספת.
לאחר כשנתיים מומלץ להפסיק כליל את ההשקיה שכן ההשקיה פוגמת באיכות הפרי. עצי תאנה מניבים פרי מתוק ומשובח ללא השקיה כלל. בנוסף לכך, ההשקיה עלולה לגרום למחלות עלים ובעקבותן נשירת עלוות העץ.
ניתן לשתול את העץ בכל עונות השנה בכפוף לטיפול מתאים. יש למקם את העץ בגינה במקום בו יש קרינת שמש ישירה מרבית שעות היום.

איזורי גידול

כאמור, עץ תאנה מתאים לגידול במרבית חלקי הארץ ומתפתח היטב בסוגי קרקע שונים לרבות קרקעות סלעיות, גירניות או כבדות. בנוסף לכך העץ מתמודד היטב עם איזורים בהם משרע הטמפרטורות רחב. חשוב לציין כי העץ אינו מתאים לתנאי מדבר.


עצי זית, זיתים

עצי זית מהסוגים סורי, ברנע, פישולן, קלמטה, פיקואל, פרונטויו, מנזלינו ו-נובו

ניתן להשיג במשתלה עצי זיתים במגוון גדלים וסוגים

למעונינים בנטיעה למטרות מסחריות – ניתן להזמין כעת שתילי זיתים מכל הסוגים לחורף 2015-2016

עצי זית הנם ירוקי עד, ומגיעים בתנאי גידול מיטביים לגובה של 10 מטרים ואף יותר. קיימים מינים רבים של זיתים ונהוג לחלק את העיקריים והחשובים שבהם לשתי קטגוריות: זיתים לשמן וזיתים למאכל (לכבישה).

הזית מתאים מאוד לתנאי האקלים והמים בישראל: העץ גודל היטב בטמפרטורות של מעל 18 מעלות צלסיוס ועמיד גם לטמפרטורות נמוכות יותר. נגרם לעץ נזק רק כאשר טמפרטורת הסביבה יורדת לזמן ארוך מתחת ל 0 מעלות.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

זני זיתים לשמן:

זית ברנע
זית סורי
זית פרונטויו

זני זיתים למאכל:

זית פישולן
זית פיקואל
זית מנזלינו
זית נובו

 

צריכת מים

עצי זית חסכוניים מאוד במים דבר ההופך אותם מתאימים לתנאים בישראל. עצים בוגרים אינם דורשים השקיה כלל במידה והם שתולים בקרקע ולא בעציץ (בימים חמים במיוחד יש להשקות בכמויות מזעריות). עצי זית צעירים יותר דורשים השקיה פעם ב כ 10 ימים. השקייה עודפת גורמת לשני נזקים עיקריים: ריקבונות ופגיעה בהפריה שכן כאשר הלחות באויר עולה, האבקנים נדבקים לעמוד העלי שבפרח ולא מתבצעת הפריה. כתוצאה מכך כמות הפרי פוחתת במידה ניכרת. במטעים מסחריים נהוג להשקות את עצי הזית במים מושבים (בהם אין מחסור כלל) שכן הזיתים עמידים למים אלו.

כמות המים הדרושה לעצי זית שונה מעץ לעץ שכן קיים שוני בין תכונות הכנות השונות מבחינת גודל ועומק מערכת השורשים הנבנית. כאשר אתם רוכשים עץ זית, יש להקפיד לדרוש שהכנה עלי מורכב העץ תהיה כנה עמידה בעלת מערכת שורשים חזקה. אם מקור הכנה אינו ידוע או אינו ברור, לא מומלץ לרכוש את השתיל.

סוגי זיתים

מחלקים את הזיתים לשתי קטגוריות – זני זיתים למאכל ולכבישה וזני זיתים לשמן.

על הקבוצה הראשונה (זיתים למאכל) נמנים מנזלינו, נובו, פיקואל, פישולן. זני זיתים אלו בד”כ מתאפיינים בפרי בעל אחוז שמן נמוך.

לקבוצת הזיתים לשמן נמנים זית ברנע, זית סורי (מומלץ גם למאכל אבל בשל השמן הארומטי והמעולה שלו מייצרים ממנו גם שמן) וכן זית פרונטויו.

זני זיתים עיקריים

זית סורי – קיימים מעל 300 תתי זן של הזית הסורי. הזית הסורי צומח לאט יחסית ואינו מניב יבול רב. הזית מעולה לשמן בשל שמן הזית הארומטי ובעל האיכות הגבוהה המתקבל מהזיתים הסוריים. הזית הסורי טוב גם למאכל. העצים עמידים מאוד למחסור במים ולקרקעות גיריות / סלעיות ובאיכות נמוכה. רגיש במיוחד למזיק הנקרא “עין הטווס” – פטריה המתפתחת בתנאי לחות ופוגעת בעלים. ניתן לקבל במשתלה זיתים סוריים בני 3 במיכל 7 ליטר וכן זיתים בני 6 שנים במיכלי 35 ליטר.

זית ברנע – רבים טוענים כי זהו הזן הטוב ביותר הקיים להפקת שמן זית. הזן מתאים מאוד לתנאי הארץ. בעל קצב התפתחות מהיר מאוד, העץ צומח לגובה ומפתח עלווה במהירות. הפרי מכיל מעל 20% שמן בעצים בוגרים (עץ צעיר מניב פרי בעלי אחוזי שמן נמוכים יותר). הפרי טוב גם לכבישה. רגיש למזיק הנקרא זבוב הים התיכון העוקץ את הפרי. זית ברנע דורש מעט יותר השקייה מהזית הסורי. ניתן להזמין במשתלה עצי זית מהזן ברנע לאביב – קיץ 2010. ניתן לקבל עצי זית מסוג ברנע בני שנתיים וחצי במיכלי 7 ליטר, בני 4 שנים במיכלי 10 ליטר ובני 6 במיכלי 35 ליטר.

פישולן – זן המשמש להפרייה במטעים. בנטיעות מסחריות (במיוחד של הזן ברנע) יש לשתול שתי שורות של ברנע ושורה אחת של פישולן. הדבר מגביר את היבול באופן דרסטי. זית פישולן הוא זית מאכל מובהק, אינו טוב לשמן ומניב מאוחר מאוד. ניתן להזמין במשתלה זיתים מהזן פישולן לאביב – קיץ 2010.

פרונטויו – זן מעולה, מומלץ מאוד לייצור שמן. בעל אחוזי שמן גבוהים ומתאים מאוד לתנאים בארץ. זהו זן “נקי” (כמו הברנע) ואין לו תתי זן כמו לזית הסורי.ניתן להזמין במשתלה זיתים מזן זה לאביב – קיץ 2010.

בנוסף לכך קיימים בשוק הזנים: נובו (טוב למאכל, רגיש למזיקים), מנזלינו (למאכל בלבד), פיקואל (זן מעולה, מומלץ למאכל), קלמטה (רגיש למזיקים).

כיצד להשקות זיתים

עצי זית הנם חסכוניים מאוד במים, ובעלי עמידות למים באיכות ירודה. על כן הם מתאימים לתנאי הארץ. שתילי זיתים צעירים יש להשקות אחת לשבוע עד אשר הם מפתחים מערכת שורשים סבירה. החל מרגע זה יש להפחית את תדירות ההשקיות ולקצר את משכן. השקיה קצרה אחת לשבועיים תספק את צרכי העץ עד הגיעו לבגרות אז יש להפסיק כליל את ההשקיה. חשוב לשים לב כי בתקופות חמות כן צריך לסייע לעצים (גם בוגרים) בהשקייה נוספת, במיוחד אמורים הדברים לזן ברנע.

מזיקים בזיתים

קיימים שני מזיקים עיקריים לעצי זית בישראל: פטריה בשם עין הטווס אשר יוצרת פגיעה בעלים. הפיטריה מתפתחת בלחות גבוהה. הטיפול הוא באמצעות חומרי הדברה וכן טיפול מונע של הפחתת הלחות. זבוב הים התיכון: חרק העוקץ את הפירות. הטיפול הוא באמצעות לוחות פיתיון דביקים וללא חומרי הדברה כלל.

שתילת זיתים

מרווחי השתילה בכרמי זיתים מסחריים תלויים בצורת המסיק המתוכננת. במידה ותהיו מעונינים לבצע מסיק באמצעות מיכון (מנערת) יש ליצור מרווח של כשישה מטרים בין שורה לשורה. במידה והמסיק מבוצע ידנית ניתן להסתפק במרווחים קטנים יותר בין שורות הזיתים.

עצים חסכוניים במים

עצי זית עמידים בתנאים של יובש ומיעוט השקיה אולם קיימם הבדלים בין הזנים. בעוד הזית הסורי יכול להתמודד עם חוסר מוחלט של השקיה ויכולים לגדול “בעל” קרי, ללא השקיה כלל, עצי זית מסוג ברנע חייבים כמות מינימאלית של מים בכדי להתקיים ומחייבים השקיה. קרא עוד עוד על עצים חסכוניים במים.


פניה למשתלה

השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם





    דילוג לתוכן