התאמת גודל טקסט באתר

משרד 04-6371434 | נייד 054-8045505

עץ קינמון

במשתלה שתילי קינמון במיכלי 7 ליטר

עץ קינמון (Cinnamomum) הוא עץ ירוק עד הגדל במספר איזורים בדרום אמריקה, אסיה ואפריקה שהאקלים בהם טרופי וסובטרופי. קליפת הקינמון בעלת ריח ייחודי ונעשה בה שימוש לתיבול מזונות שונים, בעיקר קינוחים. בנוסף, לעץ הקינמון מיוחסות תכונות רפואיות שונות עליהן נרחיב בהמשך. לקינמון מעל 250 סוגים ידועים, רובם ארומטיים. בעבר הקינמון נחשב לתבלין יקר ערך.

מבנה העץ

עלי הקימנון עבים, מעט מאורכים, צבעם ירוק צהבהב עד ירוק כהה (בהתאם לסוג) והם מחודדים בקצה. הפרחים קטנים וצבעם לבן צהבהב. הקינמון גדל להיות עץ בעל מידות נדיבות. בבתי גידולו הטבעיים הוא יכול להגיע גם לגובה של 25 מטר. בארץ בד”כ מגיע לגובה של כ 6-7 מטרים לכל היותר. הפרי בצבע שחור – אדום – סגול ולא נעשה בו שימוש. קליפת העץ מחוספסת ומזכירה קצת במראה קליפה של עץ אורן.

החומר הפעיל בקינמון הוא סינאמאלדהיד, חומר שמנוני צהבהב. החומר מופק מקליפת העץ ונעשה בו שימוש כתוסף לסוגי מזון שונים בריכוז נמוך. בנוסף משמש החומר הפעיל מקליפת עץ הקינמון כדוחה חרקים ומכרסמים. בריכוזים גבוהים החומר עלול להיות רעיל.

תכונות רפואיות

לעץ הקינמון מיחסות מספר תכונות רפואיות חיוביות. חשוב לציין כי לא ערכנו מחקר לגבי תכונותיו הרפואיות של הקינמון ואנו מרכזים כאן מידע שהגיע אלינו:

  • הורדת רמת הסוכר בדם בחולי סכרת סוג 2
  • משכך כאבים
  • משפר מצב רוח
  • ברפואת צמחי מרפא נחשב הקינמון כמחזק את מערכת החיסון, מפחית שומן בטני, מוריד כולסטרול ומנקה רעלים מהגוף

התאמה לגידול בארץ

הקינמון נפוץ במספר איזורים בעלי אקלים דומה לאקלים הישראלי וכן במצרים השכנה. ניתן לגדל את עץ הקינמון בארץ.


גרגר פנמה

לבחירתך שתילי גרגיר פנמה במיכלי 7 או 35 ליטר

עץ גרגיר פנמה (בשמו הבוטני: Muntingia calabura) הנו עץ פרי ירוק עד שמוצאו דרום מקסיקו, האיים הקאריביים ומרכז אמריקה. לעץ שמות רבים בלועזית ובעברית הוא נקרא גרגר פנמה וכן דובדבן פנמה. העץ מתאים למרבית האיזורים בישראל ומתאים לגינה הביתית. העץ גדל באופן טבעי במרבית איזורי הגידול שלו ולא כגידול חקלאי אינטנסיבי. בקצרה ניתן לומר כי מדובר בעץ נוח לגידול, מתגמל מאוד בפריו ובעל מראה נאה.

פרי

הפרי בגודל של ענב גדול. בעת ההבשלה צבעו הופך מירוק לאדום ולו טעם מתוק משובח ומרקם עדין. ניתן לאכול את הפרי והוא מתאים לקינוחים שונים וריבות כמו גם לאכילה במצבו הטבעי – הישר מהעץ. הפרי צומח ומבשיל על העץ במספר מחזורי ניבה שנתיים כאשר עיקר הניבה מתרחשת באמצע – סוף הקיץ. בתוך הפרי מספר רב של גרגירים קטנים צהבהבים בגודל של כחצי מ”מ.

מבנה העץ

דובדבן פנמה הנו עץ שורד בעל קצב גידול נמרץ. העץ מתפתח ומשגשג גם בקרקעות דלות ויכול לסבול רמות חומציות גבוהות יחסית כמו גם מחסור זמני במים. גודל העץ בבגרותו כ 8 מטרים במידה שלא עוצב ע”י גיזום.
גרגיר פנמה נחשב כזן פולש הודות לתפוצתו המהירה ולעובדה שהוא לעיתים מסכן זנים המצויים בסכנת הכחדה עקב פלישתו לאיזורי הגידול שלהם. הזרעים מופצים ע”י ציפורים ועטלפי פירות הניזונים מהפרי.

גזע העץ בצבע אדום-חום ונהנה מתכונות של קשיחות יחד עם משקל נמוך. העץ אידיאלי לנגרות. מקלפית העץ ניתן להכין חבלים.

שתילה של דובדבן פנמה בגנים ציבוריים מבטיחה צימוח והצללה מהירים כמו גם נוכחות ציפורים הבאות להנות מהפרי האטרקטיבי בתקופות הניבה.

שורשי העץ אינם אגרסיביים ולא יצרו נזק למבנים ותשתיות סמוכים.

התאמה לאיזורי הארץ השונים

דובדבן פנמה יתמודד היטב עם תנאי האקלים ברוב חלקי הארץ אם כי איזורים בהם רוחות חזקות לא יטיבו עמו. בנוסף העץ אינו עמיד לקרה וימות באיזורים בהם הטמפרטורה יורדת מתחת ל 0. גרגיר פנמה יכול להתפתח ברוב סוגי הקרקעות בישראל אולם היות שישראל אינה משתייכת לבית גידולו הטבעי של העץ מומלץ להעניק לו תנאים טובים ככל הניתן ע”מ להנות מעץ המתפתח היטב.

טיפול בגרגיר פנמה

שתילת העץ אפשרית בכל עונות השנה אם כי באיזורים קרים יחסית מומלץ כי השתילה תתבצע בעונה החמה. יש לשתול את העץ במקום חשוף לשמש כך שיהנה מקרינת שמש לפחות למספר שעות ביום. באיזורים מוכי רוחות מומלץ להגן על השתיל הצעיר בשנותיו הראשונות בעזרת רשת צל הכרוכה מסביב ל 3 עמודים, באופן כזה שהרוח לא תכה בעץ.

למרות שגרגיר פנמה עמיד למחסור זמני במים חשוב להשקות אותו באופן סדיר ובכמות מתאימה. ניתן להשתמש בקומפוסט בריכוז של כ 10% לטיוב הקרקע לפני השתילה.


יסמין

לבחירתכם מספר זני יסמין: רפואי, פולי, סמבק ואזורי

היסמין משתייך למשפחת הזיתיים וכולל כ – 200 מינים שמוצאם באיזורים החמים של העולם הישן. היום נפוצים צמחי ה-יסמין באיזורים הטרופיים והתת טרופיים.

מיני ה יסמין הם שיחים מטפסים או זקופים, עליהם על פי רוב נגדיים ומורכבים מ 3 עד 7 עלעלים. במינים בודדים הצטמצם מספר העלעלים לאחד.

פרחי היסמין הנם דו מיניים, ערוכים בקבוצות וריחניים מאוד.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

יסמין רפואי

המין הידוע ביותר הוא היסמין הרפואי (Jofficinale) שפרחיו הלבנים מפיצים ריח ניחוח. מוצאו בצפון הודו ובפרס, גובהו מגיע עד 6 מטרים וגזעו הגמיש אינו יציב במיוחד וזקוק למשען.

יסמין ספרדי

קרוב ליסמין הרפואי, מוצאו בהימליה והוא תורבת בכל העולם. פרחיו גדולים מפרחי ה-יסמין הרפואי ואדומים בקצה התחתון.

היסמין השיחני

צורתו צורת שיח , גדל בעיקר באיזורי הים התיכון ומצטיין בפרחיו הצהובים חסרי הריח הפורחים באביב.

ריח הבושם המיוחד של היסמין מנוצל לתעשיית התמרוקים ע”י סיפוחו לשמן זית. ריחו של ה יסמין בא לו בעיקר מן ה קטון – יאסמון המצוי גם בשמן אתרי של פרחי תפוז והקרוב מבחינה כימית לפירתרינים שבבן חרצית.

מאחר שחומר זה הוא מהיקרים שבחומרי הבושם הטיבעיים, מרבים להשתמש בתעשיית התמרוקים בתחליפיו הסינטטיים שריחם דומה לשלו.

תה יסמין – מכינים תה יסמין מפרחי השיח התרבותי הגדלים בסין ומפרחי היסמין הערבי שמוצאו מהודו.

ניתן לקבל במשתלה מספר סוגים של יסמין:

יסמין רפואי – גובה השיח כ- 1.2 מטר, מיכל 6 ליטר.

ניתן לראות בתמונה התחתונה בעמוד זה.

יסמין ערבי (סמבק) – גובה השיח מטר עד שניים, מיכל 10 ליטר.

יסמין אזורי – גובה השיח מטר עד שניים , מיכל 10 ליטר.

יסמין פולי – גובה השיח כ מטר אחד, בעל פרח מורכב בקצות הענפים. מיכל 6 ליטר.

ניתן לראות בתמונה מימין.

 

כל הצמחים הנם ירוקי עד, מתאימים לשתילה בשמש מלאה או חלקית. אין לצמחים אלו מזיקים מיוחדים בארץ למעט כנימות שעשויות להטפל אליהם לעיתים.

טיפול ביסמין: אין טיפול חריג מעבר לטיפול הסטנדרטי של השקיה ודישון נאותים. הסבר מפורט כיצד יש להשקות ולדשן ניתן לקבל אצל בעל המשתלה.


עץ אפרסק

עצי אפרסק במיכלי 7 ו 30 ליטר

עץ אפרסק הנו עץ פרי נשיר בגודל בינוני הגדל במרבית האיזורים בישראל ופריחתו בצבע ורוד בהיר משובב עין. הסוג אפרסק מונה מעל אלף זנים. בארץ מגודל האפרסק באופן מסחרי לצריכת השוק המקומי.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

מבנה העץ

עץ אפרסק מגיע לגובה של כ 4 מטר ורוחב של כשניים וחצי מטר לכל היותר. בצירוף עם עלוותו הדלילה מתקבל עץ שאינו מתאים להצללה. שורשי האפרסק צומחים לעומק ומאפשרים לו להסתפק ולשרוד גם בהשקייה מועטה יחסית. העלים בצבע ירוק בהיר, אורכם כ 6 ס”מ והם צרים. בסביבות חודש נובמבר עץ האפרסק נכנס לשלכת הנמשכת עד לחודש פברואר בו מתחיל הליבלוב מחדש.
הפריחה מתרחשת בחודשים פברואר מרץ ומתאפיינת בכמויות גדולות של פרחים לבנים וורודים בגודל בינוני.

הפרי

האפרסק חונט את פירותיו בחודש פברואר-מרץ והפרי מגיע בד”כ להבשלה מלאה בחודשים מאי עד יולי. ההבשלה מתרחשת על העץ וניתן לקטוף את הפרי ולאוכלו מייד מבלי להביאו להבשלה נוספת.
הפרי בצבע אדום/צהוב או ירוק בהיר מבחוץ ואדום או לבן מבפנים. בעל ציפה עבה ועסיסית במיוחד. בתוך הפרי שוכן גלעין בקוטר כ 3 ס”מ שאינו אכיל.

בארץ מספר זני אפרסק:

אפרסק עודד – מניב בתחילת העונה, הפרי אדום מבחוץ וכתום/לבן מבפנים.
סואלינג – מניב בשלב מאוחר יותר מהעודד, הפרי אדום מבחוץ ולבן מבפנים.
נקטרינה אדומה ולבנה (קיימים מספר זנים).

טיפול

כמות ההשקיה הנה נגזרת מהאיזור האקלימי בו גדלים העצים, גודל העץ וסוג הקרקע. ככל שהקרקע חולית יותר כך יש להשקות בכמויות קטנות יותר ובמרווחי זמן קטנים יותר זה מזה. איזור בו שוררות טמפרטורות גבוהות וקרינת שמש ישירה גורם לאובדן מים והעץ נדרש להשיג כמויות מים גדולות יותר. עצים גדולים בעלי מערכת שורשים מפותחת מצליחים לשאוב כמות מים מספקת לקיום מן הקרקע בעוד עצים שמערכת השורשים שלהם עדיין לא התפתחה נזקקים לתוספת מים משמעותית.

מזיקים: יש צורך לשמור בפני כנימות, אקריות וזבוב הים התיכון. כל עוד לא מדובר בגידול למטרות חקלאות הטיפול המומלץ אינו כולל שימוש בחומרי הדברה כימיים.

גיזום: גיזום עץ אפרסק מתבצע לאחר שהעצים נכנסו לשלכת מלאה, בדרך כלל בחודשים דצמבר – ינואר.

תנאים ואיזורי גידול

האפרסק עמיד לטמפרטורות נמוכות ולמגוון סוגי קרקע, כולל קרקעות באיכות ירודה וניתן על כן לגדלו בכל איזורי הארץ. עונת השתילה המומלצת היא בחורף בעת שהאפרסק בתרדמה. בתקופה זו ניתן לשתול אותו חשוף שורש. יחד עם זאת אין כל מניעה לשתול עצי אפרסק בכל יתר ימות השנה כל עוד השתיל נמצא בתוך שק גידול עם מצע גידול (לא עקירה) ומושקה בכמות מספקת שתאפשר לו להתאקלם לאחר השתילה. למדריכים שימושיים בנושאים: שתילה, השקיה ודישון.


עץ שקד

עצי שקד מובחרים מזן אום אל פאחם במיכלי 8 ו- 30 ליטר

עץ השקד נקרא גם שקדיה הנו עץ נשיר, בינוני בגודלו המשתייך למשפחת הוורדניים ומגודל בארץ לחקלאות כמו גם בגינות פרטיות. העץ עמיד לתנאי אקלים שונים וניתן לגדלו בכל איזורי הארץ אם כי גידול מסחרי נפוץ בעיקר בגליל, עמק יזראל ורמה”ג. הפרי בעל ערכים תזונתיים גבוהים ועשיר בויטמינים ומינרלים.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

מבנה העץ

עץ שקד מגיע לכדי ארבעה מטרים לערך בבגרותו ואינו נחשב לעץ גדול. שורשיו מעמיקים יחסית לגובהו אולם אינם אגרסיביים ואינם גורמים בד”כ לנזק לצנרת ומבנים סמוכים לו. העלים מאורכים וצרים, צבעם ירוק, לא כהה ולא בהיר במיוחד והם מזכירים בצורתם את עליו של עץ האפרסק. השקד נכנס לשלכת בחודשים נובמבר-דצמבר כתלות באקלים בו הוא נמצא. הפריחה מתרחשת בחודש ינואר-פברואר ובמהלכה מתכסה העץ בפרחים ורודים-לבנים משובבי עין.

בשל מידותיו הצנועות ניתן לשלב את השקד בקלות יחסית בגינה הביתית מבלי שהוא יבוא על חשבון עצים אחרים. יש לקחת בחשבון כי בעונת החורף השקד משיר את עליו וכי גם בעונת הקיץ הוא מספק צל חלקי בלבד שכן העלווה אינה סמיכה. אפשרות מעניינת היא שתילתו אל מול חלונות דרומיים של הבית: בקיץ העץ ישמש כמחסום כנגד השמש ובחורף, בעת שהוא עומד בשלכת, הוא לא יצל על החלון ויאפשר כניסת אור טובה.

בארץ נפוצים שני סוגים של שקד מלבד שקדי הבר: שקד אום אל פאחם – זן פורה בעת תנובה רבה ושקדים גדולים. הזן השני נקרא שקד נפא ומצטיין בקליפה נוחה לקילוף. כיום קיימים בארץ זנים נוספים איכותיים בנוסף לשני זנים אלו.

הפרי

פרי השקד נקרא כמו העץ – שקד והנו ציפה שעירה בצבע ירוק המקיפה זרע. החלק הנאכל הנו הזרע וניתן לאוכלו טרי או לאחר קליה. בפרי קיים חומר בשם אמיגדאלין המשרה על הפרי מרירות. בשקדי בר כמות גדולה יחסית של חומר זה ועל כן טעמו מריר. שקדים שמקורם בעצי שקד מתורבתים מכילים כמויות קטנות מחומר זה מה שמביא לטעם משופר בהרבה. מומלץ שלא לאכול כמויות גדולות מאוד של שקדי בר שכן האמיגדאלין המצוי בשקדים אלו בריכוז גבוה יחסית הופך בגוף לחומצה רעילה.
ניבת פרי ראשונה תתקבל כשנתיים – שלוש אחרי השתילה, תלוי באיכות הטיפול ותנאי הסביבה וכעבור כחמש עד שבע שנים יגיע העץ לניבה מלאה.
השקד עשיר בחלבון, סידן, ברזל, ויטמין B12, חומצה פולית, אשלגן, אבץ, מגנזיום וכן וויטמינים ומינרלים נוספים. רבים טוענים כי לפרי תכונות בריאותיות בלתי מבוטלות והוא משפיע לטובה על בריאות הלב וכלי הדם, הורדת לחץ דם, שיפור מראה העור, שיפור מצב הרוח ועוד.

התאמה לאיזורי הארץ וטיפול בעץ השקד

עץ שקד מתאים למרבית איזורי הארץ ומתמודד היטב עם מיעוט בהשקייה, קרקעות באיכות משתנה ואף עם טמפרטורות נמוכות. יתרה מכך, מנת קור משמעותית בחורף תגרום לפריחה וחנטה מוגברים באביב. יש לשתול את העץ במקום בו יהיה חשוף לקרינת שמש ישירה בכל שעות היום או לכל הפחות בחלק ניכר משעות היום.

מזיקים: עץ השקד סובל בארץ מאקריות, כנימות וכן זבוב הים התיכון העוקץ את הפרי. על אף ריבוי מזיקים אלו ניתן לגדל את העץ ולהנות מפריו ללא שימוש בחומרי הדברה, בעיקר אם בוצעה הכנה טובה לפני השתילה אשר כללה איוורור וטיוב הקרקע ע”י קומפוסט. בנוסף לכך קיימים מגוון אמצעים אורגניים ויעילים להדברת וצמצום פעולת מזיקים.

ניתן לשתול עצי שקד במהלך כל השנה כאשר בתקופה בה העץ פעיל (חודשים ינואר – נובמבר) ניתן לשתול רק עצים שגודלו במיכל גידול כאשר הם נשתלים עם גוש השורשים והאדמה שבו (כמובן ללא מיכל הגידול עצמו). בחודשי התרדמה ניתן לשתול את השקד כשהוא חשוף שורש. בעת השתילה חשוב להקפיד כי איזור השתילה יהיה מנוקז היטב ע”מ למנוע רקבונות באיזור בית השורשים. יש להקפיד שלא לשתול את העץ עמוק מידי תוך כדי כיסוי חלקו התחתון של הגזע.


עץ תפוח

עצי תפוח מזן ענה במיכלי 30 ליטר

עץ תפוח הנו עץ נשיר ממשפחת הורדיים הגדל במספר איזורים בישראל ומניב בהם פרי. מקור העץ בתפוח הבר ובעולם ידועים מעל 7500 סוגים שונים של תפוחים מתורבתים שהנם תוצאה של הכלאות בין הזנים השונים. הזנים המתקדמים יותר נבדלים מאבותיהם הקדומים בטעם משופר, חיי מדף ארוכים יותר וניבת פרי רבה יותר.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

הפרי

 

תכונות הפרי משתנות בהתאם לזן. קיימים זנים להם פירות קשים יותר, רכים ועסיסיים יותר וכו’. מועד הבשלת הפרי החל מחודש יוני בזנים המבכירים ועד ספטמבר. ההשערה הרווחת היא כי בתפוח עץ ובעיקר בקליפת הפרי, נמצאים חומרים המונעים שיכפול תאים סרטניים ומורידים את רמת הכולסטרול בדם. התפוח עשיר בויטמין C ובסיבים תזונתיים.
תנובת הפרי משתנה בין הזנים ואיזורי הגידול. במרכז הארץ ניתן לצפות לתנובה של בין 2 ל 4 טון לדונם, בהתאם לזן.

מבנה העץ

עץ תפוח משיר את עליו בחודש נובמבר (אם כי המועד המדוייק עשוי להתשנות בהתאם לתנאי האקלים באיזור הגידול) ועוטה אותם מחדש בחודש מרץ – אפריל. לעלים צבע ירוק מעט כהה, אורכם כ 4 או 5 ס”מ והם יוצרים מעטה מעט דליל. עץ תפוח עשוי להגיע לגובה של כ 4.5 מטר ולרוחב של כ 2.5 מטר אך אינו אידאלי למטרות הצללה. השורשים במבנה ציצת שורשים ואינם מסוכנים למבנים סמוכים, צינורות ביוב וכו’. ייתכנו הבדלים מסויימים במבנה העץ בין הזנים השונים.

הפריחה מתרחשת בחודש אפריל וצבעה ורוד בדרך כלל.

סוגים של עץ תפוח

ניתן לבצע חלוקה גסה של הזנים לזנים מתוקים וזנים חמוצים. המתוקים נפוצים יותר במזרח ואילו החמוצים בצפון אמריקה. בארץ ניתן למצוא נציגים של שתי הקבוצות הגדלים ומניבים פרי:

תפוח ענה

פרי פיתוח ישראלי של אבא שטיין מקיבוץ עין שמר ונקרא על שם ביתו המתגוררת בקיבוץ עד היום. תפוח ענה הנו הנפוץ ברוב איזורי ישראל למעט איזור הצפון, מתאפיין בצבע ירוק, לחי אדמדמה וטעם מתוק חמצמץ. הפרי מבשיל במחצית מאי עד יוני. מתאים לרוב חלקי הארץ למעט איזורים חמים במיוחד.

פינק ליידי

זן חדש יחסית, נקרא גם “תפוח האהבה”, צבעו וורוד עדין, טעמו משובח: מתוק עם חמצמצות קלה. גדל במטעים בצפון הארץ ומותאם לאיזורים קרים.

דלישס

הפרי אדום ונפוץ מאוד בעולם. טעמו מתוק.
גרני סמית – תפוח ירוק בעל טעם חמצמץ. הפרי מוצק יחסית. מקור הזן באוסטרליה.

סטארקינג

זן זה נקרא גם “חרמון”. הפרי אדום בוהק, בשרני, מתוק ומכיל כמות נוזלים גבוהה יחסית. זן אמריקאי המתאים לאיזורים קרים. גדל בצפון הארץ.

תפוח יונתן

צבעו אדום בוהק, לעיתים עם לחי צהבהבה, מרקם אוורירי יחסית, הפרי עסיסי וטעמו מתוק עדין.

תנאי גידול

כאמור, מרבית הזנים זקוקים למנת קור על מנת לפרוח ולהניב פרי ועל כן הם גדלים בעיקר בצפון הארץ. מספר זנים קטן יחסית בעל דרישות קור צנועות יותר ומתאים ליתר איזורי הארץ. לתפוח דרושה קרקע בינונית – כבדה ומנוקזת כיאות. בעונת הקיץ עץ צעיר דורש מנת השקיה של כ 8 ליטר מים ליום וכמות המים היומית גדלה עם התפתחות העץ. דישון – יש להעשיר את הקרקע בכ 15% קומפוסט לכל היותר עם השתילה. אין להוסיף דשן כימי החל מחודש אוקטובר ועד תחילת האביב.


עץ דובדבן

ניתן להשיג במשתלה עצי דובדבן ועצי גודגדן

עץ דובדבן הנו עץ פרי חסון המתנשא לגובה רב בבבגרותו. העץ נפוץ באסיה, באירופה ובמדינות שונות בצפון אמריקה.
בישראל גדלים שני סוגים של עץ דובדבן ובהמשך נסביר על ההבדלים העיקריים בין זנים אלו.
עץ הדובדבן מתאים לגידול בקרקעות מגוונות ויצליח להתקיים במגוון קרקעות (קרקעות כבדות ובינוניות). בכדי לסייע להתפתחות תקינה וטובה של עץ דובדבן יש להשקותו בצעירותו. בהגיעו לבגרות מפתח הדובדבן מערכת שורשים מסועפת המספיקה לו בכדי להשיג את המים הדרושים לו לקיום.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

העץ מתאים לגידול באיזורים שגובהם מעל 900 מטרים ובהם יוכל להנות ממנות קור הדרושות לו לצורך ניבה. עץ דובדבן לא יניב פרי באיזורים בהם לא יוכל לקבל את מנת הקור הדרושה לו.
עץ דובדבן מניב פרי לאחר כ 4 שנים ממועד שתילתו במידה ומקבל תנאי גידול טובים. הפרי בצבע אדום בעל טעם מתוק חזק ודומיננטי, מתאים לקישוט עוגות וקינוחים.
באיזורים בהם עץ הדובדבן אינו מניב פרי נהוג לשתול עץ גודגדן – עץ דומה מאוד בתכונותיו ובפריו לדובדבן אך מסוגל להניב פרי גם ללא מנות הקור הדרושות לדובדבן.
ניתן להשיג במשתלה עצי דובדבן ועצי גודגדן.


עצי זית, זיתים

עצי זית מהסוגים סורי, ברנע, פישולן, קלמטה, פיקואל, פרונטויו, מנזלינו ו-נובו

ניתן להשיג במשתלה עצי זיתים במגוון גדלים וסוגים

למעונינים בנטיעה למטרות מסחריות – ניתן להזמין כעת שתילי זיתים מכל הסוגים לחורף 2015-2016

עצי זית הנם ירוקי עד, ומגיעים בתנאי גידול מיטביים לגובה של 10 מטרים ואף יותר. קיימים מינים רבים של זיתים ונהוג לחלק את העיקריים והחשובים שבהם לשתי קטגוריות: זיתים לשמן וזיתים למאכל (לכבישה).

הזית מתאים מאוד לתנאי האקלים והמים בישראל: העץ גודל היטב בטמפרטורות של מעל 18 מעלות צלסיוס ועמיד גם לטמפרטורות נמוכות יותר. נגרם לעץ נזק רק כאשר טמפרטורת הסביבה יורדת לזמן ארוך מתחת ל 0 מעלות.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

זני זיתים לשמן:

זית ברנע
זית סורי
זית פרונטויו

זני זיתים למאכל:

זית פישולן
זית פיקואל
זית מנזלינו
זית נובו

 

צריכת מים

עצי זית חסכוניים מאוד במים דבר ההופך אותם מתאימים לתנאים בישראל. עצים בוגרים אינם דורשים השקיה כלל במידה והם שתולים בקרקע ולא בעציץ (בימים חמים במיוחד יש להשקות בכמויות מזעריות). עצי זית צעירים יותר דורשים השקיה פעם ב כ 10 ימים. השקייה עודפת גורמת לשני נזקים עיקריים: ריקבונות ופגיעה בהפריה שכן כאשר הלחות באויר עולה, האבקנים נדבקים לעמוד העלי שבפרח ולא מתבצעת הפריה. כתוצאה מכך כמות הפרי פוחתת במידה ניכרת. במטעים מסחריים נהוג להשקות את עצי הזית במים מושבים (בהם אין מחסור כלל) שכן הזיתים עמידים למים אלו.

כמות המים הדרושה לעצי זית שונה מעץ לעץ שכן קיים שוני בין תכונות הכנות השונות מבחינת גודל ועומק מערכת השורשים הנבנית. כאשר אתם רוכשים עץ זית, יש להקפיד לדרוש שהכנה עלי מורכב העץ תהיה כנה עמידה בעלת מערכת שורשים חזקה. אם מקור הכנה אינו ידוע או אינו ברור, לא מומלץ לרכוש את השתיל.

סוגי זיתים

מחלקים את הזיתים לשתי קטגוריות – זני זיתים למאכל ולכבישה וזני זיתים לשמן.

על הקבוצה הראשונה (זיתים למאכל) נמנים מנזלינו, נובו, פיקואל, פישולן. זני זיתים אלו בד”כ מתאפיינים בפרי בעל אחוז שמן נמוך.

לקבוצת הזיתים לשמן נמנים זית ברנע, זית סורי (מומלץ גם למאכל אבל בשל השמן הארומטי והמעולה שלו מייצרים ממנו גם שמן) וכן זית פרונטויו.

זני זיתים עיקריים

זית סורי – קיימים מעל 300 תתי זן של הזית הסורי. הזית הסורי צומח לאט יחסית ואינו מניב יבול רב. הזית מעולה לשמן בשל שמן הזית הארומטי ובעל האיכות הגבוהה המתקבל מהזיתים הסוריים. הזית הסורי טוב גם למאכל. העצים עמידים מאוד למחסור במים ולקרקעות גיריות / סלעיות ובאיכות נמוכה. רגיש במיוחד למזיק הנקרא “עין הטווס” – פטריה המתפתחת בתנאי לחות ופוגעת בעלים. ניתן לקבל במשתלה זיתים סוריים בני 3 במיכל 7 ליטר וכן זיתים בני 6 שנים במיכלי 35 ליטר.

זית ברנע – רבים טוענים כי זהו הזן הטוב ביותר הקיים להפקת שמן זית. הזן מתאים מאוד לתנאי הארץ. בעל קצב התפתחות מהיר מאוד, העץ צומח לגובה ומפתח עלווה במהירות. הפרי מכיל מעל 20% שמן בעצים בוגרים (עץ צעיר מניב פרי בעלי אחוזי שמן נמוכים יותר). הפרי טוב גם לכבישה. רגיש למזיק הנקרא זבוב הים התיכון העוקץ את הפרי. זית ברנע דורש מעט יותר השקייה מהזית הסורי. ניתן להזמין במשתלה עצי זית מהזן ברנע לאביב – קיץ 2010. ניתן לקבל עצי זית מסוג ברנע בני שנתיים וחצי במיכלי 7 ליטר, בני 4 שנים במיכלי 10 ליטר ובני 6 במיכלי 35 ליטר.

פישולן – זן המשמש להפרייה במטעים. בנטיעות מסחריות (במיוחד של הזן ברנע) יש לשתול שתי שורות של ברנע ושורה אחת של פישולן. הדבר מגביר את היבול באופן דרסטי. זית פישולן הוא זית מאכל מובהק, אינו טוב לשמן ומניב מאוחר מאוד. ניתן להזמין במשתלה זיתים מהזן פישולן לאביב – קיץ 2010.

פרונטויו – זן מעולה, מומלץ מאוד לייצור שמן. בעל אחוזי שמן גבוהים ומתאים מאוד לתנאים בארץ. זהו זן “נקי” (כמו הברנע) ואין לו תתי זן כמו לזית הסורי.ניתן להזמין במשתלה זיתים מזן זה לאביב – קיץ 2010.

בנוסף לכך קיימים בשוק הזנים: נובו (טוב למאכל, רגיש למזיקים), מנזלינו (למאכל בלבד), פיקואל (זן מעולה, מומלץ למאכל), קלמטה (רגיש למזיקים).

כיצד להשקות זיתים

עצי זית הנם חסכוניים מאוד במים, ובעלי עמידות למים באיכות ירודה. על כן הם מתאימים לתנאי הארץ. שתילי זיתים צעירים יש להשקות אחת לשבוע עד אשר הם מפתחים מערכת שורשים סבירה. החל מרגע זה יש להפחית את תדירות ההשקיות ולקצר את משכן. השקיה קצרה אחת לשבועיים תספק את צרכי העץ עד הגיעו לבגרות אז יש להפסיק כליל את ההשקיה. חשוב לשים לב כי בתקופות חמות כן צריך לסייע לעצים (גם בוגרים) בהשקייה נוספת, במיוחד אמורים הדברים לזן ברנע.

מזיקים בזיתים

קיימים שני מזיקים עיקריים לעצי זית בישראל: פטריה בשם עין הטווס אשר יוצרת פגיעה בעלים. הפיטריה מתפתחת בלחות גבוהה. הטיפול הוא באמצעות חומרי הדברה וכן טיפול מונע של הפחתת הלחות. זבוב הים התיכון: חרק העוקץ את הפירות. הטיפול הוא באמצעות לוחות פיתיון דביקים וללא חומרי הדברה כלל.

שתילת זיתים

מרווחי השתילה בכרמי זיתים מסחריים תלויים בצורת המסיק המתוכננת. במידה ותהיו מעונינים לבצע מסיק באמצעות מיכון (מנערת) יש ליצור מרווח של כשישה מטרים בין שורה לשורה. במידה והמסיק מבוצע ידנית ניתן להסתפק במרווחים קטנים יותר בין שורות הזיתים.

עצים חסכוניים במים

עצי זית עמידים בתנאים של יובש ומיעוט השקיה אולם קיימם הבדלים בין הזנים. בעוד הזית הסורי יכול להתמודד עם חוסר מוחלט של השקיה ויכולים לגדול “בעל” קרי, ללא השקיה כלל, עצי זית מסוג ברנע חייבים כמות מינימאלית של מים בכדי להתקיים ומחייבים השקיה. קרא עוד עוד על עצים חסכוניים במים.


רימונים, עצי רימון

לבחירתך עצי רימון במיכל 7 , 30 ו 50 ליטר ממגוון זנים

עץ נשיר בחודשי החורף (שלושה חודשים), שייך למשפחת הרימוניים, מוצאו באיראן.עץ רימון הנו אחד משבעת המינים של ארץ ישראל ומתאים לשתילה בכל עונות השנה בכל איזורי הארץ.

קיימים מספר זנים של עץ רימונים

וונדרפול, ראש פרד, הרשקוביץ ועוד מספר זני כלאיים של זנים אלו. כל הזנים עמידים לתנאי קרקע והשקיה קשים והעץ ככלל נחשב עמיד וקשוח. עץ רימון נכנס לניבה בגיל צעיר – בד”כ בשנתו השלישית.

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

מבנה העץ

עץ רימון הנו בעל מבנה שיחי (מעוצב יותר כמו שיח ופחות כמו עץ). מגיע לגובה של כ 3 עד 4 מטר אם לא גוזמים אותו.

שימושים

עץ רימון מתאים לפרי ולנוי. משמש לגדרות חיות ומסוגל לייצר אלמנט של גדר חי היוצרת מחיצה בין שני תאי שטח.

פרי

עץ שמטופל היטב יניב כמות רימונים רבה. הרימון הנו פרי בעל ערכים תזונתים גבוהים וכן לאחרונה עלתה השערה כי יש לו תפקיד בעיכוב התפתחות תאי סרטן. הרימון משמש למאכל וכן להפקת מיצים לתעשייה.

לאור גלויים של מאפיינים אנטי אוקסידנטיאליים בפרי, עלה הביקוש וחלה עליה במספר הנטיעות בכל איזורי הארץ.

מזיקים ברימון

העץ והפרי רגישים למזיקים החיים בישראל, למשל – זבוב הפירות שעוקץ את הפרי, מטיל בו את ביציו ומביא להווצרות תולעים. ניתן למנוע פגיעה בפרי הן באמצעים כימיים (ריסוס) והן באמצעים אורגניים טבעיים.

השקיית עץ רימונים

כמות המים הדרושה נגזרת ממספר גדול של משתנים כגון סוג הרקרע, גודל העץ, עונת השנה ועוד. ככלל, העץ מסתפק בהשקיה מועטה. מומלץ להשקות אחת לשבוע ולעקוב אחרי קיומם של סימני צמא.

שתילת רימונים

ניתן לשתול רימונים בכל חודשי השנה פרט לתקופה שבין דצמבר לסוף פברואר. בעת השתילה יש להקפיד לא לשבור את גוש השורשים שכן הדבר עלול לגרום לאי הקלטות הרימון במקומו החדש. מומלץ לחפור בור מעט יותר עמוק מגובה המיכל ולערבב בתחתית הבור מעט אדמה עם קומפוסט על מנת לספק לעץ חומרי התפתחות והזנה. יש להניח בעדינות את השתיל על התערובת ולכסות באדמה. לאחר השתילה יש להרוות במים. למידע נוסף בנושא שתילה מומלץ לעיין במדריך לשתילת עצים.

הזמנות למטעי רימונים

ניתן להזמין רימונים מכל הזנים לנטיעות מסחריות. מועדי אספקה מדוייקים ינתנו בעת ההזמנה.

 גדלים נוספים

ניתן להשיג עץ רימון בן שנתיים וחצי במיכל 10 ליטר. גובה השתילים כ 150 ס”מ, גזע מעוצה ועבה וחלקם אף נושא פרי.

רימון בן 4 שנים במיכל 25 ליטר.רימון בן 5.5 שנים במיכל 50 ליטר.

בנוסף לכך ניתן למצוא בגדלים ומחירים נוספים ע”פ הקיים במלאי וקצב הגידול.

בתמונה משמאל: עצי רימון צעירים במשתלה (שורת השתילים הצעירים שבמרכז התמונה). שתילים אלו עדיין צעירים מדי לשיווק ויבלו שנה נוספת במשתלה עד שיגיעו לגודל מתאים לשתילה.

עשר עובדות אודות רימונים:

1. הרימון עשיר בויטמינים E,C, A וחומצה פולית.

2. מיץ רימונים מכיל אנטי אוקסידנטים בריכוז גבוה והוא יעיל למניעת מחלות לב ומחלות כלי הדם.

3. צריכה יום יומית של רימון מפחיתה את רמות הכולסטרול “הרע” – LDL

4. לפיגמנטים האדומים ברימון חשיבות בהאטת תהליכי ההזדקנות ומניעת סרטן.

5. ניתן להשקות רימונים במים מושבים (לא מי שתיה) ואין כל פגיעה במשק המים.

6. הזנים הנפוצים בישראל הם “וונדרפול” – זן בעל פרי גדול ומתוק ו “ראש פרד” שמגיע להבשלה בחודש אוגוסט,

7. בשנים האחרונות גבר קצב נטיעת הרימונים בישראל, בעיקר בדרום הארץ.

8. לפרי הרימון ביקוש גבוה הן בשוק המקומי והן ליצוא.

9. המחיר הממוצע ששולם למגדל בשנת 2007 הוא כ 600 ארו לטון פרי (ספרד).

10. הודו היא המובילה העולמית בגידול רימונים. מרבית התוצרת נצרכת בשוק המקומי.


עץ לימון

ניתן לרכוש במשתלה לימונים מהזנים יוריקה, ליים, לימון מתוק ולימקווט

בדף זה מידע על סוגי לימונים שניתן לרכוש במשתלה ותכונותיהם:

 לימון יוריקה, לימון מתוק (לימטה או “פרסי”), לימון ליים, לימון לימקווט

עצי הלימון שייכים למשפחת ההדרים. קיימים מספר סוגי לימון אשר לכל אחד מהם מאפיינים שונים כגון מועדי הבשלה, גודל, טעם ועוד…

לתיאום הגעה ניתן להתקשר: 04-6371434
תיבת אי מייל: mashtela123@yahoo.com

סקירת זני הלימון העיקריים:

לימון יוריקה: לימון יוריקה מניב פרי במהלך 10 חודשים בשנה. פירותיו בצבע צהוב, גודלו בינוני (אגרוף של ילד) עד גדול כאשר גודל הפרי תלוי בכמות הפרי על העץ. ככל שיש יותר פירות על העץ כך גודל כל לימון יהיה קטן יותר. ללימון יוריקה שני גלי ניבה עיקריים בכל שנה אולם הפרי נשמר על העץ במהלך כ 10 חודשים בכל שנה. הפרי חמוץ ווטעמו מרענן. משמש למגוון מאכלים ומשקאות.

ניתן לרכוש במשתלה במיכלים של 7 ליטר ועד 35 ליטר (עצים בני חמש שנים הנושאים פרי).

לימון ליים: לימון ליים מניב בשלהי הקיץ. פריו בעל צבע ירוק, מועט גרעינים בעל ארומה ייחודית. קליפת הליים מעט יותר עבה וקשה משל יתר הלימונים אך הוא מפצה על כך בטעם וניחוח ייחודיים. הפרי מצויין לליווי משקאות. עץ לימון ליים קטן משאר עצי הלימון אך גדול מלימון לימקווט.

ניתן לרכוש במשתלה במיכלים של 7 ליטר ועד 35 ליטר (עצים בני חמש שנים הנושאים פרי).

לימון מתוק (לימטה): הלימון המתוק, כשמו כן הוא: מתוק. אהוב על יוצאי פרס. עץ לימון מתוק מאופיין בקוצים חדים במיוחד ומיעוט פרי. החוויה של אכילת לימון מתוק היא קצת שונה ממה שאנו מורגלים: אם ננגס בפלח לימון מתוק (שנראה דומה מאוד ללימון רגיל) נצפה לטעם חמוץ שיגרום לנו לעוות את פנינו. במקום זאת, טעם מתוק, עדין וטוב יתפשט בפה.

ניתן לרכוש במשתלה במיכלים של 7 ליטר ועד 35 ליטר (עצים בני חמש שנים הנושאים פרי).

לימון לימקווט: עץ לימון לימקווט (או בשמו הנוסף לימון סיני) הוא עץ קטן בהשוואה לעצי הלימון האחרים המוכרים בשוק. העץ מגיע לגובה 3 מטר לערך בשיא גובהו ובטיפול טוב. לימון לימקווט מניב כמות פרי גדולה מאוד יחסית לגודלו, הפרי קטן, צבעו צהוב, קליפתו דקה מאוד וניתן לאכול את הפרי עם הקליפה כך שאין שאריות לאחר שאוכלים אותו. לפרי כמות גדולה של מיץ חמצמץ. הלימקווט מקדים את הבשלת היוריקה. העץ אבטתי מאוד וניתן לגדלו גם בתוך מיכל גדול.

ניתן לרכוש במשתלה במיכלים של 7 ליטר ועד 25 ליטר

לימון אינטרטונטו: האינטרטונטו מניב לקראת סוף הקיץ. הפרי בעל צורה נאה ועסיסי אולם מבוקש פחות מהליים והיוריקה הן בשווקים והן לנטיעות מסחריות.

שתילת עץ לימון

כמו במרבית העצים שאינם חשופי שורש, יש להקפיד על שלמות הגוש בעת השתילה. לאחר השתילה יש להשקות עד רוויה. לימדע נוסף ומקיף אודות שתילת עצים ניתן לקרוא את המאמר בנושא. נקודה חשובה מאוד לגבי עצי הדר ובכלל זה גם לימונים: חשוב לשתול עצי הדר במקום חשוף לשמש (!).

השקיית עץ לימון

כמו מרבית עצי ההדר – כאשר העץ צעיר, יש להשקותו באמצעות טפטפות. לאחר מספר שנים ועם התפתחות מערכת השורשים של העץ יש לעבור להמטרה (מתזים או ממטירים) אשר משקים ברדיוס מעט יותר גדול.

דישון עץ לימון

יש לדשן בקיץ סתיו ואביב. לא בחורף. סוגי וכמויות הדשן נגזרות משיקולים שונים כגון מספר העצים בחלקה, אמצעי יישום הדשן, סוג ההשקיה, גיל העצים ועוד. עצים בודדים בגן הביתי ניתן לדשן ידנית אחת לשבוע. כמות הדשן בכל טיפול הנה פועל יוצא של גיל העץ וגודלו. העצינים יכולים להשתמש בדשן לשיחרור איטי אשר קצב שחרורו נקבע על ידי הטמפרטורה החיצונית (מזג האויר). ניתן לתת דשן זה אחת לעונה ולדעת השוה כבר “יעשה את העבודה”. כעיקרון, משתלות ויניק ממליצות להמעיט ככל הניתן בשימוש בדשנים כימיים בשל השפעתם על הסביבה ולהשתמש בחומרי דשן טבעיים. ניתן לקרוא מאמר אודות דשנים ואופן השימוש בהם.

מזיקים

המזיקים העיקריים התוקפים את עצי ההדר ובכלל זה הלימונים הם כנימות, עש המנהרות ואקריות. האקריות אינן נראות לעין אך נזקיהן ניכרים. הן מופיעות בעיקר באביב ובסתיו.

לחץ כאן לקטלוג עצי הדר


פניה למשתלה

השאר את פרטיך ונחזור אליך בהקדם





    דילוג לתוכן